"מתי אלמד לבחור נכון…"
פרשת ראה עוסקת בבחירה חופשית. עד עכשיו שהיינו במדבר, הדברים נעשו לא בבחירה שלנו – לחם מן השמיים, רגלך לא בצקה, שמלתך לא בלתה מעלייך, עמוד אש בלילה ועמוד ענן ביום.
כשמגיעים לארץ ישראל מתחילה הנהגה אחרת ומיד מגיעים להר גריזים והר עיבל הברכה והקללה. אדם צריך לבחור איפה הוא מופיע את חייו: "ונתת את הברכה על גריזים ואת הקללה על הר עיבל".
כשאדם בוחר הוא לוקח את העולם שלו ומוביל אותו מתוך טבע עיוור, מתוך גורל שמתגלגל ללא כוונה וללא משמעות ומכניס את זה לתוך העולם שלו. האדם הולך ומזדהה עם הדברים, בוחר אותם ורק אז הם יכולים להיות באמת חלק ממנו. לכן, בהמשך הפרשה התורה מזהירה כי אם יקום בקרבך נביא או חולם חלום, וינסה להדיח אותך לעבוד ע"ז, אל תשמע לו.
כאשר אדם מחפש נביאים וחולמי חלומות שיגידו לו מה הולך להיות ולכן לא צריך לעבוד ולזרום עם מה שיש, זה דבר בעייתי. תפקידו של הנביא זה לתת הדרכה מוסרית ולהתריע על בעיות ולתת תקווה לעתיד ולעולם לא לשלול את הבחירה החופשית.
הבחירה זה המקום המיוחד של ארץ ישראל שנקראת ארץ הבחירה. לא רק מפני שה' בוחר בה, אלא מכיוון שבה אנחנו יכולים לבחור בטוב מתוך עצמנו.
אנחנו מתקרבות לחודש אלול – החודש שבו אנחנו מחליטות לבחור להיות טובות. מתחילות לשמוע את קול השופר, רוצות להחליט להפסיק את ההרגלים של הטבע העיוור, את כל הבעיות שליוו אותנו בשנה האחרונה ולבחור בטוב ולפתוח שנה חדשה לטובה ולברכה.